עמוד הבית  |   אודות  |   ארכיון  |   ואלה תולדות  |   פולקלור ומנהגים  |   מוזיאון  |   מודעות  |   פורום  |   צ'אט  |   סקר  |   חדשות  |   עיתון  |   מועדון  |   צור קשר   

אישור  חיפוש

גרסא להדפסה תלמודי התורה ובתי הספר החינוך ואלה תולדות
הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה

חברת "יגדיל תורה" - טריפולי - מפעל החינוך המפואר של קהילת טריפולי

מחבר/מבצע:   בנעטיה פדהצור
פורסם ב:   עאדא מס' 68
תאריך:   02/02/2004

לחץ על התמונה כדי להגדיל אותה

מאבק עז התנהל בטריפולי של שלהי המאה ה 19 בין זרמי החינוך השונים.
מחד, הזרם המסורתי-שמרני של תלמודי התורה, בהם למדו ילדי ישראל, קריאה, מקצועות קודש ותפילה בלבד ומאידך, הזרם "המתקדם"-ה"זר" בדמות בית הספר האיטלקי ובית הספר של תנועת כי"ח (כל ישראל חברים) שמקורה בצרפת שגרס כי מקצועות קודש בלבד אינם מספקים ושיש ללמד את הנוער מלאכות, מעט חשבון ואת השפה הצרפתית.
עד למאה ה 18 התנהלו הלימודים במתכונת של ה"חדר", בהם לימד מורה/רב קבוצה מצומצמת של ילדים בעלי יכולת. מאז המאה ה 18, בהשתדלות הקהילה היהודית נשכרו שרותיהם של רבנים ומלמדים שהרביצו תורה בילדי הקהילה בנוסף לתלמוד תורה שהיה פעיל בבית הכנסת הגדול ובעוד כמה בתי כנסת ב"חארה".
כך, במשך כעשרים שנה, התנהל החינוך בטריפולי, כשכל זרם מושך לכיוון אחר.

עם התמנותו של הרב אליהו בכור חזן לרבה הראשי של טריפולי מטעם השלטונות של קושטא (1874) החל זה לנסות ולהחיל שיטות חינוך שהביא אתו מא"י, שיטות מתקדמות שדגלו בהרחבת נושאי הלימוד, העלאת הרמה הלימודית, מתן תנאים טובים לתלמידים בצורת בתי ספר ייחודיים, כיתות מרווחות וכמובן לימוד מקצועות חופשיים שיקנו לתלמידים כלים שבאמצעותם יוכלו גם להתפרנס בכבוד, מבלי להיות לנטל על הקהילה.
ההתנגדות בקרב הרבנים, הדיינים ושאר כלי הקודש המסורתיים היתה גדולה, אולם בסיוע נכבדי הקהילה הצליח ר' בכור חזן להנהיג את הרפורמה כפי שראה בעיני רוחו.
 
כך כותב הרב בכור חזן בספרו "תעלומות לב" על המצב החינוכי בטריפולי, עת הגיע לשרת בה בקודש:
"ואני בבואי טרם כל דבר נתתי ליבי לראות מצב העיר ויושביה, ולדאבון לבי ראיתי את העם פרוע לשמצה, ורבים מעמי הארץ אינם לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ, ופניתי לראות הסיבה שהביאה לידי כך. והנה ראיתי כי הסיבה הראשית היא העדר תלמוד תורה כהוגן וכראוי, כי אין להם מקום מיוחד שיכיל בתוכו כל נערי בני ישראל וע"כ רוב המלמדים יושבים הם ותלמידיהם בתוך בתי הכנסיות, ומלבד הבזיון המגיע לבית מקדש מעט בלימוד שם ילדים קטנים שאינם יכולים לשמור עצמם כהוגן, עוד וזאת כי אין מקום ראוי ללימוד שצריך הרב לישב בראש התלמידים מוקפים לפניו כעטרה כדי שיהיו כולם שומעים ורואים את הרב, וזה אי אפשר בבית הכנסת כי אינו עשוי לכך כמובן ... גם כי מלמד יש לו קרוב לשישים שבעים תלמידים והוא לבדו מלמדם.
ובזה נסיר חרפה מעל אלה השומעים לקח מאינו יהודי תחת השגחת מנהלים תלמידי חכמים ויראי ה' אשר ישיתו ליבם לכל התהלוכות בית הספר ... ולא יוסיף יבוא בהם ערל וטמא (הכוונה לבתי הספר הזרים)."
הרב אליהו בכור חזן עזב את טריפולי בטרם הפך חזונו לעובדה קיימת אולם התנופה שחולל סייעה רבות לחסידי השיטה להמשיך עד שהחברה קמה והחלה לפעול.
חברת "יגדיל תורה" החלה את פעילותה בשנת 1893 כשבין מקימיה היו ארבעה: ר' שאול אדאדי, ר' ציון צרור, ר' מסעוד ג'נאח ור' ניסים נחום זכר כולם לברכה.
כבר בשנה הראשונה לפעילות החברה למדו בבית הספר 330 תלמידים.
עד לשנת 1905 למדו הילדים במבנים שונים ולא מוסדרים. בשנת 1905 הסתיימה הכשרתו של בניין ובו כיתות לימוד רבות. זהו בית הספר "דאר סרוסי" שבו רבים, אם לא כל, ילדי טריפולי למדו באופן זה או אחר.
אחד השינויים שהונהגו בבית הספר של יגדיל תורה היה מס' התלמידים המקסימאלי בכל כיתה והוא נקבע על 45 בשיעורים רגילים ולא יותר מ 30 בשיעורי גמרא ורש"י.

המאבק בין השיטה המסורתית- מתחדשת של יגדיל תורה ובין אלה של בתי הספר האיטלקים ושל כי"ח היה צמוד וקשה, אולם, כך עולה מהגידול במס' הילדים שהצטרפו ליגדיל תורה, מצאה כנראה השיטה המסורתית דרך לליבותיהם של יהודי טריפולי וכבר בשנת 1905 היו רשומים 400 תלמידים, בנים, רובם בני עניים חסרי כל.
בהמשך, פתחה חברת יגדיל תורה גם מערכת לימודי ערב בין מנחה לערבית. נערכו שיעורים בקריאה, תפילה ותהילים.
בשנת תרנ"ז (1897), הוציאו ראשי יגדיל תורה, חוברת/ספרון ובו סיכום 4 שנות פעילות של החברה.
בין היתר מובאים בפירוט רב, הרכבי הכיתות, שמות המורים והתלמידים וכן מקצועות הלימוד.
בהרכבי הכיתות ניתן למצוא שמות רבים של תלמידים, שלימים הפכו לגדולי הרבנים של הקהילה בדור האחרון.
מבט מייצג על כיתתו של ר' ציון ביתאן מעלה את שמות התלמידים הבאים:
נתן פצלון, יעקב מכלוף, כמוס נעים, חואתו לוזון, יוסף ג'יעאן (לימים חתנו של ר' ציון ביתאן) יוסף רובין, חי סעדה ואחרים.
אכן, יש בשמות תלמידים אלה כדי להעיד כמה חשובה היתה היוזמה להקים את חברת יגדיל תורה, הלא רוב רובם של רבני הקהילה בשנים 1935 - 1955 הם יצירת מופת של חברת "יגדיל תורה" שאילולי היא, מי יודע את מצב קהילתנו כיום.
 
להלן קטעים מתוך החוברת/ספרון שהוציאה החברה במלאת 4 שנים (1897) להקמתה, שיש בו סיכום מפורט של תקנון החברה, כוונותיה, הילכותיה והנהגותיה, שמות הרבנים ותלמידיהם לפי הכיתות והמקצועות שלמדו וכ"כ פרוט של ההכנסות וההוצאות על ספרים, מלבוש, אוכל וכו', וכן רשימה מדוייקת של כל התורמים והנדבנים שבזכותם מתקיימת החברה וכמה נידבו בתקופה זו.
 

וזאת לתעודה בישראל
 
מאת מוה"ר הרב הראשי (חכם באשי) חטר מגזע ישי כקש"ת כמהר"ר יהודה דוד קמחי נר"ו
עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר.
 
מי ימלל גבורות תהלת פנת יקרת יקר תפארת החברה הקדושה אשר נתייסדה זה כארבע שנים בעיר הזאת נע'מי טראבלס המערב יע"א הנקראת בשם יגדיל תורה אשר רבו מפעלותיה מאנשי החסד והרחמים ישרים בלבותם ויעטו כמעיל קנאה להפיץ אור תורתנו הקדושה על פני תבל להרים קרנה בכבוד והקדישו עתותיהם חנם אין כסף גם מכספם הרימו לנהל בתי הספר בסדר ומשטר נכון ולימוד הכתיבה וילבישום וינעילום ויאכילום מעוז לאביון בצר לו בהשגחה עצומה. אין די באר טורח משאם הם העומדים על הפקודים ימים ולילות איש איש על עבודתו לקיים מאמר חז"ל הזהרו בבני עניים שמהם תצא תורה ות"ל כי כביר מצאה ידם והיא כפורחת עלתה נצה פירות ופירי פירות בעזרת אחינו בנ"י הקרובים והרחוקים. ובראותי כשרון מעשיהם הטובים בהתעוררות אהבה ורוח נדיבה וחפץ לב, אוכל להעיד כי יושר הנהגות החברה הקדושה הזאת ופעולותיה הפיקו רצון ממני מאוד ולפעלא טבא אמרינן יישר חיליהו לאורייתא ישלם ה' פעולם ופי מלא תהלות ליחידי סגולה נדיביה ושועיה שעזרו חיל וילתכוה בימין צדקם והאצילו פרי צדקתם סך הגון לעזר החברה הקדושה הזאת ולכל המתנדבים בעם כאשר נקבו בשמות בספר הזה איש איש כברכתו אשר לקחו חבל בימין המפעל הנשגב הזה היטיבה ה' לטובים.
הכו"ח לכבוד התורה ולומדיה, בס' כל איש אשר ידבנו לבו – התרנ"ז
 
הצעיר יהודה דוד קמחי ס"ט
מנהל עדת ישורון מטעם הממשלה יר"ה
בעי"ת טראבלס המערב יע"א
מקום החותם
 

מטרות האגודה
 
כל אחד יודע איך התנהל תלמוד תורה בעבר, לכל רב היו ילדים רבים ולא היה לו הזמן להקריא לכולם והיה יוצא ומשאיר ילדיו הקטנים לבדם. והילדים היו חסרים הכל, לא הקפידו בלבוש, בנקיון ובאוכל. במקום ללמוד לקרוא היו מעבירים את הימים בבטלה – אין דין כלום.
והקהל הי"ו היו כועסים ומבקשים להפסיק את המצב. וכמאמר הפסוק במקום שאין אנשים וכו' הלכנו אצל מעלת הדיינים ובעזרתם נוסדה האגודה. האגודה התפתחה והצטרפו אליה רבנים מכובדים וטובים וקוצץ מספר התלמידים לכל מורה כדי שיוכל להתגבר עליהם. ומינינו אדם מיוחד ללימוד הכתיבה וכתיבת מכתבים וכן מינינו משגיח על הנקיון.
בענין הלבוש, לכל תלמיד נתפרו חולצה ומכנסיים וכן פרמלה. השנה הוספנו לכל ילד גם מעיל (סאככו) ונעליים.
עם הזמן, התקדמו התלמידים בלימוד הכתיבה עד שאנשים זרים הביעו פליאתם ואמרו כי מעולם לא האמינו שהתלמוד תורה מסוגל להישגים כאלה. אחדים מהילדים שלקחנו אותם מהם, לא ידעו אפילו פסוק והנה היום הגיעו ללימוד גמרא ומפרשים ואף דרשו בפני הקהל וכתבו מכתבים כפי שראה הקהל, ביום ג' אדר תרנ"ו.
הקהל שמח והתנדב ברוחב לב ומילאו את קופת החברה בכסף שבו תסתייע החברה ובעזרתו תתקיים.
 
אוג'יניו ארביב
מסעוד ורפאל נחום
מבורך חסאן
וכן לסינ' אהרון די יוסף ארביב הי"ו מלונדון שמהרגע שכתבנו לו, שלח לנו מי שברך מכובד.
 
מסעוד ורפאל נחום
אברהם נחום
פנחס ואפרים נחום
ציון ואליהו צרור
בן ציון לביא
יזאכי ואליהו רכאח
יעקב סעאדה
 
שמסייעים לחברה מדי חודש וכל השנה, נבקש מה' שיתן להם ולשאר המתנדבים מידו המלאה ויזכו לחיים טובים כדי שיוכלו להוסיף ולתת, אמן.
 
טראבלס המערב, כ"ט טבת התרנ"ז
ציון צרור ניסים נחום מסעוד ג'נאח
נשיא כבוד מזכיר
שאול אדאדי אברהם אדאדי משה תשובה
חבר חבר

יסוד החברה
 
1. מטרת חברת "יגדיל תורה" ללמד ילדי העניים תורה, דת, כתיבה
2. הכנסות החברה יבואו מהקהל ומן המתנדבים , בנדבה, מי שברך ואחרים.
3. בוועד החברה יעמוד נשיא, נשיא כבוד, מזכיר, ?, שני חברים
4. הוועד יעשה הכל ויחפש דרכים להגדיל הכנסות החברה.
5. הוועד יפגש פעם בשבוע בערב שישי לשוחח על ענייני הת"ת.
6. כל שבוע ילכו שנים מהוועד לפקח אם התלמידים הולכים בדרך שמכתיבה החברה ואלו הם: ר' שאול אדאדי ור' מסעוד ג'נאח – ציון צרור וניסים נחום – משה תשובה ואברהם אדאדי.
6. ציון צרור וניסים נחום ילכו בכל יום שישי לשלם משכורות ונדבות.

 
תקנון החברה
 
1. כמות הילדים לא תעלה על 45 לכל רב, ובגמרא ורש"י לא יותר מ 30 ילד.
2. לימוד הקריאה מיום ראשון ועד ליום חמישי.
3. הלימודים מר"ח חשון ועד לתחילת ניסן, שבע שעות ביום בחורף ותשע שעות בקיץ.
4. הילדים לא
5. גם רב לא יקבל ילד אלא במכתב חתום בחותמת החברה מהוועד. וילד שיעזוב ידווח עליו לוועד.
6. ימונה משגיח שיעבור בין בתי הכנסת בבוקר ובערב לראות אם הילדים בסדר ואם הרבנים/מורים הגיעו בזמן שנקבע להם.
7. לימוד כתיבה 4 שעות ביום. עלות החומרים מקופת החברה.
8. ר' שאול אדאדי הי"ו התנדב לבחון פעם בשבוע את הילדים ולרשום ציונים לכל תלמיד כדי שנדע את קצב התקדמותו.
9. רבני התלמוד תורה כשיוצאים להפסקת הצהרים יבואו עם הילדים שיודעים פסוק לבית הכנסת הגדול לתפילת מנחה.
תקנות החברה בשיר
1. אחרי מנחה יתחילו לקרוא שיר עד חצי שעה לפני השקיעה (מג'רב) בפיקוח המשגיח ושלושה רבנים. לאחר מכן יתפללו ערבית וילכו איש לביתו לחיים טובים ושלום.




מרכז אור שלום - לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב © כל הזכויות שמורות 2002 - 2005 האתר נבנה ע"י Guru4rent בניית אתרים