עמוד הבית  |   אודות  |   ארכיון  |   ואלה תולדות  |   פולקלור ומנהגים  |   מוזיאון  |   מודעות  |   פורום  |   צ'אט  |   סקר  |   חדשות  |   עיתון  |   מועדון  |   צור קשר   

אישור  חיפוש

גרסא להדפסה רבנים וכלי קודש מנהיגי הקהילה ורבניה ואלה תולדות
בקדושה ובטהרה

רבנים וכלי קודש בקהילת יהודי לוב

מחבר/מבצע:   בנעטיה פדהצור
פורסם ב:   עאדא
תאריך:   26/01/2004

הנה השמש יצא על הארץ לאנשי החיל יראי אלוקים ... אשר בק"ק טריפולי אשר במערב, עיר שרובה גאונים ... (הקדמת "שפתי רננות" מהדורת ונציה 1711).
 
ישראל שנות 2000 - מרחק יובל שנים מן הגולה - מרחק שנות דור ביחס לו זוכים עמודי התווך של קהילתנו שהנהיגו אותה מאז היותה.
בכל קהילה, בכל יישוב קטן כגדול, תמיד היתה זו דמותו של הרב (רבי) סביבה התנהלו החיים הרוחניים ולא אחת גם הגשמיים.
דמות רבותינו הקרינה חום ופשטות למרות גדולתם בתורה. צניעות, תמימות, ענוותנות ואחרות היו התכונות הבולטות של רבני קהילתנו כמו גם של כלל רבני קהילות צפון אפריקה.
החיוך שהיה נסוך על הפנים היה בו כדי להעיד על השקפת עולם.
השקפה שסברה שהכל ניתן להשיג בנועם, הבנה, חיוך ואהבה - לא בכפיה.
הם ידעו למחות כשצריך היה ולהבליג כשניתן. לעצמם, נהגו בהקפדה ולא אחת בסגפנות אולם לא דרשו מידה כזו גם מהציבור מתוך ידיעה כי לא יוכל לעמוד בה.
רבים מהרבנים בטרפולי ושאר היישובים בלוב עמדו על כך שלא יתמכו ע"י הקהילה.
הם קיימו תורתם מעוני, חילקו זמנם בין הקודש ובין צרכי השעה והפרנסה.
גאוני עולם כמו ר' יעקב רקח שלפרנסתו עבד כמנהל חשבונות בחברה גדולה, ר' כמוס אג'רבי שסחר בנוצות בנות היענה, ר' שלום חדד שהיה צורף ור' משה חדד (בורתה) שהיה "אמין" השוק ועוד הם דוגמא לדרך המשלבת קודש וחול והיא בעצם דרכה של הקהילה כולה.
היום נשכחו כמעט כולם, לטובת רבנים גדולים מקהילות אחרות, בטלה תורתם ואינה נחשבת, דעתם אינה מקובלת, ומוטל סימן שאלה גדול על פסקיהם וידיעותיהם.
מדוע בעצם ?
 
לצערנו, עקבות הזמן נתנו את אותותם בכל הקשור להיסטוריה הרבנית מעבר ל 500 השנים האחרונות.
מלבד שמותיהם של שני רבנים שחיו בלוב לפני כאלף שנים שמצבותיהם נמצאו מתחילה ההיסטוריה הרבנית בלוב למין הגעתו של ר' שמעון לביא.
ר' שמעון לביא, ממגורשי ספרד ישב מס' שנים במרוקו וכשהיה בדרכו לעלות ארצה עבר בקהילת יהודי לוב.
הוא מצא קהילה מפורקת - תקופת המרד הגדול של שנת 1500 לערך, מיעוט אנשים, דלות חומרית ורוחנית. החליט לוותר על העליה ארצה, נשאר בטריפולי ושיקם את הקהילה.
מאותה נקודת זמן, החל להתפתח הגרעין של רבני טריפולי שמעת לעת קיבל חיזוק בדמות של שד"ר או רב מעבר לים שקובעים מושבם בטריפולי.
ר' מסעוד חי רקח, בעל ה"מעשה רוקח" וסבו של ר' יעקב רקח, היגר ללוב מתורכיה, ר' בנימין ואתורי יליד פיזה, ר' נתן אדאדי מליוורנו שבאיטליה ואחרים הם דוגמא לדינמיקה שהיתה מנת חלקה של קהילת טריפולי.
כל אחד ואחד תרם לחיזוק הגרעין הרבני המקומי וכך מציין זאת בספרו הפרופ' נחום סלושץ: "מה שלא עלה ביד ר' שמעון לביא בשעתו הצליח לעשות הרב ר' מסעוד חי רקח אשר בה לערי לוב כשד"ר מירושלים ונתמנה לרב אב"ד בטריפולי והוא נחשב בצדק לאב לפמליא שלמה של חכמים, סופרים ומקובלים אשר שמם הלך למרחוק בכל משך הדורות האחרונים ... הוא הרביץ תורה ברבים ונתן מרוחו ומגדולתו בתורה על חכמי המקום וערי לוב כולה עד ששבה טריפולי להיות ל "עיר מלאה חכמים ונבונים"" (מסעי בארץ לוב).
עדויות רבות, מתקופת טרום עליה, מעידות על כך שרבות היו היצירות של רבותינו שלא זכו לצאת לאור ונותרו בכתב יד.
גבריאל רקח ז"ל, חוקר ובעל חוש היסטורי, מציין בכתביו ובפרסומיו עדויות ממקור ראשון אודות כתבי יד ומחברות פרי עיטם של רבני טריפולי ואגפיה. רובם הושארו בספריות הגדולות בישיבות שליד בתי הכנסת (דאר ביבי, ישיבת אדאדי, ישיבת ר' חי מימון ואחרות).
 
איש לא חשב משום מה שלפחות אותם חשוב להעלות ארצה עם העולים (אולי מהסיבה שלאחר העליה הגדולה, עדיין נותרו בטריפולי כ 6,000 יהודים שהמשיכו לנהל חיי קהילה לכל דבר בתוככי העיר העתיקה).
בחוברת שהוציא גבריאל רקח ז"ל אודות יצירותיהם של רבני לוב -"רשימה של כתבי יד רבני וחכמי טריפוליטניה" חלק ראשון, מובאים 7 כתבי יד שהיו בנמצא באותה התקופה (1945) וידוע היה כל אחד אצל מי נמצא. בין היתר מוזכרים כתבי היד הבאים:
 
חידושי הש"ס - ר' מסעוד חי רקח (לגביו נמסר כי ימצא בספריה הלאומית בירושלים).
קונטריס - חידושי וליקוטי ש"ס (120 עמוד) שכתב ר' חיים דוד כליפי (בידיו של גבריאל רקח).
ראשון לציון - ר' ציון רקח (40 עמוד) אחיו של ר' יעקב רקח זצוק"ל.
שולחן לחם הפנים - ר' יעקב רקח ב 7 חלקים.
לקט הקציר - ר' אברהם כלפון.
ועוד.
 
גבריאל רקח, מתוך כוונה שלא נסתייעה, מציין ע"ג החוברת רשימה ארוכה מאוד של רבנים שיצירותיהם שבכתב יד היו מצויות בצורה זו או אחרת ביד המחבר שאמורות להופיע בחלקים הבאים, והוא מציין את השמות: אליהו לביא, כמוס רומאני, שאול דאבוש, דוד ושלום טייאר, נהוראי ג'רמון, חכמון בנדאוד, יעקב וחי מימון, יוסף ודוד רובין, חיים ומרדכי כהן, כליפא חג'ג', יצחק חי בוכובזא, אברהם ארביב, שאול אדאדי, כריסדה עמרם, ציון ודוד תשובה, יוסף ודוד גניש, משה סרוסי, כמוס ימין, יצחק ואתורי, שלום גויטע ואחרים.
ללא ספק עדות חשובה אודות מס' גדול של רבנים שהותירו חיבורים בכתב יד אלא שלצערנו מעטים מאוד שרדו ויודע בוודאות שלא אבדו.
המעמיק מעט ביצירותיהם של חלק מרבני לוב ימצא לפניו גאונות עצומה שבאמת ובתמים, עם או בלי להתייחס לתנאי התקופה (200-300 שנים קודם) קשה למצוא להם היום מקבילה אפילו אצל גדולי הדור, מבלי לפגוע חלילה באיש מהם.
אם נקח לדוגמא את אחד מגאוני לוב, ר' יעקב רקח זצוק"ל, נראה שבפסוקותיו הוא מסתמך לעיתים על עשרות ואף מאה ויותר פוסקים שקדמו לו. נדיר בכל אמת מידה ובוודאי היום כשלעזרתנו עומדים המחשב ושאר אמצעים.
חידושיו של ר' יצחק גויטע על הש"ס שראו אור בספריו "שדה יצחק" עמוקים הם מאוד ומבוקשים בקרב הקהילה החרדית כמו גם ספריו של ר' אברהם אדאדי "ויקרא אברהם" ו"השומר אמת"שזכו להדפסה מחודשת בארץ יש ביקוש דווקא בקרב הקהילה האשכנזית.
ר' אברהם כלפון זכה לשהות במחיצת הרב החיד"א במשך כשנתיים, ללמוד במחיצתו ולסעוד על שולחנו כשבין שניהם נוצרו יחסי הערכה הדדיים.
 
קהילת טריפולי היתה אחד המוקדים הגדולים והידועים של חכמת הקבלה.
רבנים רבים עסקו יומם ולילה בתורת הנסתר ולרבים מהם יוחסו יכולות רוחניות נעלות. לא אחת נמסרו הסכמות לספרי קבלה ע"י רבני טריפולי.
ובכל זאת, למרות הכל, לא זוכים רבותינו להכרה ולכבוד להם הם ראויים.
הבורות הקיימת כיום בקרב בני הדור השני ובעיקר השלישי, בנוגע לגודלם הרוחני, אפשר לומר ענקותם, של רבותינו, היא גדולה לאין ערוך.
לא אחת נשמע טון מזלזל אודות רבותינו, על גדולתם וידיעותיהם ובעיקר בהשוואה לרבנים אחרים.
עוול גדול עשתה ולצערי עושה קהילתנו לרבניה - אין כיום כמעט בנמצא גופים הפועלים לחשיפת מורשתם הרוחנית, זו שבכתב וזו שבעל פה למעט מכון "חי חי" מירושלים ולאחרונה גם מרכז "אור שלום".
כתבי יד רבים מצויים במכוני המחקר השונים בארץ (מכון בן צבי, בית הספרים הלאומי ובידיים פרטיות) שוכבים שם כאבן שאין לה הופכין. איש אינו מתעניין בכתוב בהם, איש אינו מעלה על דעתו, אולי, לתרגמם ולהוציאם לאור ובכך לגלות טפח מחוכמתם העמוקה מאוד של רבותינו.
 
מי יתן ונזכה להחזיר עטרה ליושנה במהרה בימינו, לחשוף, לגלות ולהוציא לאור כתביהם וספריהם למען ידעו כולם את גדולתם האמיתית, ידעו ויעריכו.




מרכז אור שלום - לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב © כל הזכויות שמורות 2002 - 2005 האתר נבנה ע"י Guru4rent בניית אתרים