עמוד הבית  |   אודות  |   ארכיון  |   ואלה תולדות  |   פולקלור ומנהגים  |   מוזיאון  |   מודעות  |   פורום  |   צ'אט  |   סקר  |   חדשות  |   עיתון  |   מועדון  |   צור קשר   

אישור  חיפוש

גרסא להדפסה רבנים וכלי קודש מנהיגי הקהילה ורבניה ואלה תולדות
ר' אברהם כלפון זצוק"ל

רב, פרנס, פייטן וההיסטוריון (ב-ה הידיעה) של קהילת טריפולי

מחבר/מבצע:   בנעטיה פדהצור
פורסם ב:   עאדא
תאריך:   26/01/2004

ר' אברהם כלפון, מן המפורסמים שבחכמי לוב נולד בליוורנו בשנת התק"א (1741) בן לרפאל כלפון – גביר ופרנס ממשפחות הגבירים שהנהיגו את יהדות טריפולי במשך תקופה ארוכה.
בילדותו וצעירותו התחנך ולמד תורה אצל רבו ר' משה לחמייש זצ"ל שהיה דיין וגדול בתורה בראשית המאה ה 18.

זכה ר' אברהם כלפון והוא נימול ע"י ר' חיים בן עטר זלה"ה שבא לליוורנו יחד עם עוד מאה רבנים לביקור בשנת תק"א בזמן שבו נולד.
ר' אברהם כלפון, דמות מרתקת באופן מיוחד שניחנה בחושים היסטוריים נדירים שבזכותם זכינו לתיעוד נדיר ממקורות קדומים אודות ההיסטוריה של הקהילה היהודית בטריפולי במאות השנים שקדמו לתקופה בה חי הרב.
בהיותו כבן 25 שנים החל את פעילותו הציבורית ועדות לכך הם שמו וחתימתו המתנוססים על הסכמה להטלת מיסים שנועדו לכיסוי ההוצאות לחינוך תינוקות ועבור "עשרה בטלנים" שעוסקים בתורה כל היום בטריפולי.
בהיותו בן למשפחת גבירים נתמנה לפרנס הקהילה בפעם הראשונה בשנת תקל"ח (1778) למשך 3 שנים (עד תקמ"א – 1781) ואח"כ בפעם השניה משנת תקנ"ב (1792) ועד לשנת תקנ"ה (1795).
בתפקידו זה שימש כנציג הקהילה אצל השלטונות.
בתקופת חייו של ר' אברהם כלפון ידעה הקהילה בטריפולי זמנים טובים וגם קשים. טריפולי היתה אז תחת שלטון האימפריה העותמאנית באופן עקיף כשבאופן ישיר שלטו בה שושלת של שליטים מקומיים למשפחת קאראמלי.
שלושים שנים של שלווה ושקט ידעה הקהילה תחת שלטונו של אחד מבני השושלת למשפחת קאראמלי – עלי פאשה. ר' אברהם כלפון היה יועצו של עלי פאשה והממונה מטעמו לעניני גביית המס מאת הקהילה היהודית.
בשנת 1785 פרצה בטריפולי מגיפה נוראה שהפילה חללים רבים מקרב היהודים – עד כדי כך חמור היה המצב שלא היתה ברירה לר' אברהם כלפון אלא להטיל מס על הקהילה במיוחד לכיסוי הוצאות הקבורה של החללים הרבים.

וכך מתאר ר' אברהם כלפון את המצב בחיבורו (עדיין בכתב יד) "מליצי יושר":
"ויהי העם כמתאוננים מפני חרון אף ה' יצא הקצף מלפני ה' החל הנגף וישקד ה' על הרעה ... כי אין בית אשר אין שם מת קבורת חמור יקבר ... כי נגעה יד ה' ותמת בתי במגפה לפני ה' ...".
גם גורלו של בנו השני, נהוראי, לא היה טוב יותר והוא נפטר אף הוא ביום ל"ג בעומר.
מלחמות יורשי עלי פאשה (עוד בחייו) הסבו מכה אחר מכה על ראשם של יהודי טריפולי.
בנו של ר' אברהם כלפון, דוד, נתפס יחד עם יהודי נוסף והואשם בחתירה תחת שלטונו והוא העלה אותו על המוקד ושרפו לעיני אביו.

בידינו מחברת קינות שכתב ר' אברהם כלפון ובין יתר הקינות מצאנו את אחת הקינות שכתב הרב על שריפת בנו דוד (ראה מסגרת).

ובתוך כל אלה, כאילו במנותק מהכל מוצא ר' אברהם כלפון את הזמן להעלות על הכתב את ידיעותיו הרבות ועוצם גאונותו בחיבוריו "חיי אברהם" שכתב בשנת 1780 בהיותו כבן 45 (יצא לאור בשנת תקפ"ו (1826)), את "לקט הקציר" שיצא לאור בישראל בשנת תשנ"ב.
קשריו של הרב עם הרב החיד"א בליוורנו היו ידועים, הוא קיים עמו קשר מכתבים וסייע לרב החיד"א בהפצת ספריו ברחבי לוב. הרב אף ביקר אצל החיד"א ושהה אצלו בבית המדרש במשך כשנה וחצי בשנים תקס"ד- תקס"ה (1804-1805).

ולמרות כל הקשיים וטרדות הזמן מוצא הרב את הזמן לנבור ולחפש, לחקור ולדרוש אודות עברה של הקהילה במאות שקדמו לתקופתו. הוא מעתיק עדויות וסימוכים מתוך כתבי יד שהיו בתקופתו ומתוך גינזי הממשלה באותם ימים.
את קורות הקהילה הוא מעלה על הכתב בחיבורו "סדר הדורות" שבו השתמשו ההיסטוריונים הידועים ר' מרדכי כהן והפרופסור נחום סלושץ ז"ל.

ר' אברהם כלפון נודע גם בפיוט המיוחד "מי כמוך" שכתב לכבוד הנס שאירע ליהודי לוב לאחר שעלי בורג'ול ברח עם צבאו וטריפולי ניצלה מחורבן ושמד. את הפיוט קוראים יהודי לוב באשר הם בשבת שלפני כ"ט טבת שבו נחוג פורים קטן של יהודי לוב – "פורים ברג'ל".

באחרית ימיו עת נתמעטו עסקיו זכה לעסוק אך ורק בתורה וכמו שמעיד עליו ר' אברהם אדאדי זצ"ל בספרו "השומר אמת": "והרב אבר"ך (אברהם כלפון) בימי זקנותו שנתמעט מסחרו לא ימיש מתוך האוהל לעסוק אהב, בתורת ה' חפצו, כי היתה לו ישיבה מלאה ספרים על כל גדותיה ..."
בשנת תק"ס ביקר בתוניס שם , בשל אהבתו לשירה ולהיהטוריה, קיבץ בכתב ידו אוצר בלום משירתם של גדולי משוררי תוניס – ר' פראג'י שוואט ור' אליהו סדבון.

מעט אחרי שנת תקס"ו מימש את חלומו, כפי שכתב בהקדמת ספרו "חיי אברהם" 25 שנים קודם: "מקווה רחמי האל יוצרי וגואלי לעלות אל הר קדשי הר ציון ירכתי צפון", ועלה לארץ ישראל והתיישב בעיר צפת שם ישב ובה למד עד שנפטר בשבת שובה, שנת תק"פ (1819) .

את מימוש זכותו זו זקף הרב בהקדמה לספרו "חיי אברהם" למוהל שמל אותו שנים רבות קודם – "ונולדתי בעיר ליוורנו ונתגדלתי בק"ק טראבלס יע"א, ומל אותי הרב המופלא הרב חיים בן עטר זלה"ה כשבא לליוורנו שנת תק"א עם כמאה רבנים. ואני אומר שאיפשר שזכותו היא שעמדה לי כשזכיתי לבוא לעיר הקודש תוב"ב (צפת)".

אשרנו שזכינו לרב מסוגו ובשיעור קומתו.

יהי זכרו ברוך.


קינה שכתב ר' אברהם כלפון על בנו דוד שהוצא להורג בשריפה:

אקרוסטיכון אני - אברהם - כלפון - יצוו - חזק


אהה ירד עלי רע מן השמים
נהפך עלי הזמן ורפו כל ידים
יום בו כהו עיני וכשלו כל ברכיים

עיני עיני יורדה מים

אויה לי על שברי ועיני יזלו מים
בבית עיני כי עינים על בני מאור מאור עינים
ראש אקרא ובקר אצרח ולבי נמס כמים
הוא דוד שמו נקרא כארזים עלי מים
מה אען כי למען חמאתי בנפלים

עיני עיני יורדה מים

כוכבי זבול חשכו ושמש בצהרים
לא נוכל לשכח אותו ולא אעדי עדיים
פרידתו מאד קשה מנה אחת אפים
ולא עלתה לו ארוכה לא יום ולא יומיים
נהום נהמו עליו וגם ספקו כפים

עיני עיני יורדה מים

יום שלישי בבוקר נהפכו עליו בלהות
צוררים באו עליו והתירוהו מכבלות
והוציאו חוץ לעיר וקשרו אותו בעבותות
ושרוף שרפו אותו באין עצלנים

עיני עיני יורדה מים

חדש שבט אירע בו בעשרים לחדש נקברת
זך ונקי בלי פשע שנת התקנ"ד היה ?
קדש קדש עצמו לקונו בלי בנתים

עיני עיני יורדה מים

המנחם ינחם אותי בנחמת ציון העלובה
ובבני יהודא אשר אשאיר ששון ושמחה וחבה
וה' ינקום נקמת דמו במשטמה רבה
ויצילנו מידם ויציאנו לירושלים

 

 


 





מרכז אור שלום - לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב © כל הזכויות שמורות 2002 - 2005 האתר נבנה ע"י Guru4rent בניית אתרים