עמוד הבית  |   אודות  |   ארכיון  |   ואלה תולדות  |   פולקלור ומנהגים  |   מוזיאון  |   מודעות  |   פורום  |   צ'אט  |   סקר  |   חדשות  |   עיתון  |   מועדון  |   צור קשר   

אישור  חיפוש

גרסא להדפסה חודש אייר במעגל השנה פולקלור ומנהגים
יום איסתיקלאל ישראל


תאריך:   05/11/2003

יום עצמאות ישראל - מנשר מיוחד לקיום תפילות ביום העצמאות.

לחץ על התמונה כדי להגדיל אותה
 
המנשר הראשון ובו הוראות להתנהגות ביום העצמאות הראשון של מדינת ישראל. חתום ע"י הרכב בית הדין באותה תקופה.
 
 
"נודה לה' כי טוב, שהחיינו וקיימנו והגיענו ליום הגדול הזה יום עצמאות ישראל, אשרי המנהיגים העומדים בראש ישראל, שהביאו את הדור לכך, ואשרנו אנו שזכינו לכך..."
לאור תקנת בית הדין צדק בטריפולי מיום ב' אייר תש"ט, ולאור הוויכוח הנפוץ בקהילתינו האם מוציאים ספר תורה ביום עצמאות או לא, אנו מביאים בזאת בפניך הקורא/ת שלושה מסמכים מקוריים, ככתבם וכלשונם, שיש בהם כדי לעורר מחשבה שניה על תקנה שהונהגה ע"י בית הדין צדק שמשום מה, בארץ ישראל, לא זכתה להמשכיות כיתר מנהגים ומסורות, למרות שצוין בה כי לא תתבטל לעולמי עד.
אנו מקווים שחשיפת המסמכים ברבים (אם כי לא בפעם הראשונה) תעורר את רבני העדה להחליט, אחת ולתמיד, בעניין חשוב זה.
יום העצמאות ה 54 של מדינת ישראל חלף עבר לו. רבים מהקוראים, אלה השייכים לדור העליה, זוכרים בוודאי את ההתרגשות העצומה שאחזה ביהודי לוב ביום הכרזת המדינה ובתקופה שבאה אחריו.
תכונה זו בקרב הקהילה בטריפולי, לא פסחה גם על בית הדין ועל מוסדות הקהילה וראשיה. אלה, בעצה אחת ולאחר בחינה מעמיקה ועם הרבה ציונות ותעוזה, ישבו וקבעו סדרים מיוחדים מאוד, חריגים בנוף הדתי, לחגיגות יום העצמאות הראשון של מדינת ישראל ולאלה שלאחריו.
החלטה זו קבעה, עבור הציבור, סדרים ונוהלים בנוגע לחג בכלל, ועבור שלוש התפילות שבו: ערבית של ערב החג, שחרית ומנחה.
את ההחלטות, פרסם וועד הקהילה העברית, באישור ותוקף של הרבנות הראשית של טריפולי ובית דין הצדק בהרכבו, במנשר (חוזר) שכלל שלושה דפים:
1. קול קורא (בערבית יהודית) לבני הקהילה ובו הוראות כלליות וסדר התפילות.
2. קול קורא (תקציר המנשר לעיל) בעברית ותפילות מיוחדות: תפילה ליום העצמאות שחוברה ע"י רבני הקהילה, ותפילה לשלום מדינת ישראל כפי שהיה נהוג בישראל.
3. קטע הקריאה להפטרה לתפילת מנחה.
על המנשרים חתום הרכב בית הדין צדק דאז - הרב שלמה ילוז (הרב הראשי), ר' חי גאביזון, ר' יששכר חכמון ור' כמוס נחאייסי זכר צדיקים כולם לברכה.
המנשר הראשון פותח במילים הבאות:
"אילה אכואננה וכואתנה אלדי פי קהלת הקדש בטריפוליטניה ה' עליהם יחיו. קואעד לנהאר לאסתקלאל מן טרף ועד הקהלה העברית בית דין הצדק והרבנות הראשית לטריפוליטניה.
במוג,ב קואעד דולת ישראל והרבנים הראשיים לארץ ישראל תהסס נהאר 5 אייר פי כול אם ועאם נהאר לאסתקלאל, עיד עמומי פי ישראל ופי ג,מיע קהלות ישראל פי ג,מיע טראף הדניה, לדאלך אחנאן ועד הקהלה פי טראבלס בית דין הצדק ורבנות הראשית לטריפוליטניה יע"א רתתבנה באש ג,מיע אכואננה אלדי פי האד לגולה תחת חכומת בריטניה לעצמה יר"ה יכונו יתמששאו פליום האדה כמסה אייר פי כול עאם ועאם על חסאב התקנות אלהאתיה, אחנאן נגזרו, קבול ותתבית התקנות האדון ומה יבטלוש וולאבד ודברי חכמים נטועים..."
החלק היותר חשוב מובא בהמשך והוא כולל את סדרי התפילות בערבית, שחרית ומנחה. האופי הכללי של התפילות, ע"פ האמור במנשר, הוא חגיגי ואינו נופל מיום מועד וחג אחרים.
החידוש הגדול והשונה בפסיקת בית הדין הוא בנושא אחד: הוצאת ספר תורה, עליית 3 עולים לתורה וקריאת ההפטרה.
בית הדין קבע כי בתפילת שחרית של החג: "יטללעו ספר תורה ויקראו פיה 3 עולים פי פרשת כי תבוא חתה ל"כאשר דיבר" ויקראו לפטרה פי ישעיה סימן ס' "קומי אורי" חתה לכמאלת לפרק".
בית הדין אינו מתנה את הוצאת ספר התורה, כפי שעושה זאת כיום הרבנות הראשית לישראל, בכך שהחג נחוג ביום שני או חמישי, שאז בלאו הכי מוציאים ספר תורה. בית הדין קובע חד משמעית שיש להוציא ספר תורה מיוחד, לקרוא קריאה מיוחדת ליום זה ולהוסיף הפטרה מיוחדת (גם היא שונה מזו הנהוגה כיום בישראל).
חידוש מעניין ונועז, ללא ספק !
אולם, החידוש הגדול יותר והחריג באמת מצוי דווקא בתפילת מנחה של יום החג. בתפילת מנחה קבע בית הדין: "פי מנחה יקולו ובא לציון, יטללעו ספר תורה ויקראו פיה 3 עולים פי פרשת קדושים מן בדו לפרשה חתה לשני. יקראו לפטרה פי זכריה סימן ח' פסוק ז' "כה אמר ה' הנני מושיע את עמי" חתה לכמאלת לפרק".
ספר תורה בתפילת מנחה, ביום חול ?
כדי לתת לפסיקות אלה תוקף בל חזור, מוסיף הרכב בית הדין, בשני מקומות במנשר את המשפטים: "ותתבית התקנות האדון ומה יבטלוש ללאבד ודברי חכמים נטועים" וכן "ותקנות האדון מה יתנחחאוש לדימה ודברי חכמים נטועים ואתם שלום" (בתרגום עברי "והתקנות האלה לא יתבטלו לעולם").
בנוסף, תיקן בית הדין נוסח תפילה מיוחדת ליום העצמאות, בנוסף לתפילה לשלום המדינה שנוסחה נכתב בארץ ישראל והגיע גם לטריפולי. את התפילה הקריא שליח הציבור לאחר סיום הקריאה בתורה, בתפילת שחרית ובתפילת מנחה:

תפילה ליום עצמאות ישראל
חמישה באייר בכל שנה

ברכותינו מעומק הלב שלוחות ברינה ביום העצמאות הזה לישראל, לנשיא ישראל ולראש ממשלת ישראל ולכל שרי הממשלה ה' ינצרם ויגדלם וינשאם למעלה למעלה, יגביה כוכב מערכתם ויאריכו ימים על ממלכתם, ויהי רצון שתשרה שכינה תמיד במעשה ידיהם. ולכל אחינו אמיצי הלב הגיבורים ורבי העליליה בצבא ישראל אנו אומרים, יהי ה' עמכם גבורי החייל.
ולאלה שדמם הקדוש לא נשפך לריק ובמותם בגבורה ובחרוף נפש נלפאים צוו לנו את החיים ביום העצמאות הקדוש הזה לתקומת העם, לבנין המולדת ועלית שרידי הגולה, אנו אומרים: כתבתם בדמכם דף מזהיר בתולדות ישראל.
ודור לדור בישראל יספרו ביום העצמאות הזה עוז רוחכם וגבורתכם, בעצתם את החזון הגדול של נביאנו לאמור: ... שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך בניך מרחוק יבואו ובנותיך על צד תאמנה ... קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח.
אם כן, היכן הבעיה ? הבעיה מתחילה בפרשנות לתקנה זו.
יש הסבורים כי תקנות אלה נכתבו עבור הגולה ועבורה בלבד, וכי עם העליה ארצה הן לא תקפות.
נשאלת השאלה, הלא בשנת תש"ט (49) העלייה ארצה הייתה בעיצומה, ואיש לא העלה בדעתו לא להצטרף לעולים ולהגיע לא"י, בוודאי לא רבני הקהילה ונכבדיה. אם כן, אם ידעו כי גם הם בין העולים מדוע ציינו כי תקנה זו לא תתבטל לעולם ? או מדוע לא סייגו אותה וציינו במפורש כי היא תקפה בטריפולי בלבד ?
מעצם העובדה שהרכב בית הדין ציין במפורש כי התקנות לא יבוטלו לעולם, לע"ד, כיוונו בכך שגם בארץ ישראל ימשיכו לנהוג ע"פ תקנות אלה.
בפועל, מיושמת תקנה זו בחלק לא גדול של בתי הכנסת של הקהילה, מי מתוך אי ידיעה, מי מתוך הסברה שאינה תקפה עוד ומי מתוך חשש לשנות דברים כשמנגד עומדת תקנת הרבנות הראשית לישראל.
מלבד האספקט הדתי הגלום בתקנה זו, יש בה כדי להעיד כאלף עדים, על הרוח הציונית בקרב קהילת יהודי לוב, רבניה ובניה. רוח זו שיושמה בפועל בשטח, הביאה את הקהילה כולה (כ 90%) לעלות ארצה כבר בראשית שנות ה 50 עד לחיסולה המוחלט לאחר מלחמת ששת הימים.
מעל במה זו, אני קורא לרבני העדה, לעיין במסמכים (מי שמעוניין במסמכים במלואם ובגודל טבעי יפנה אלינו) ולקבל החלטה - תקנת רבותינו, האם היא תקפה כיום או לחלופין יישום תקנת הרבנות הראשית לישראל הנפוצה כיום בקרב הציבור בישראל.
 

סדר התפילות ביום העצמאות.

 לחץ על התמונה כדי להגדיל אותה   
 
 



קטע הקריאה בהפטרה של תפילת מנחה ליום העצמאות.

לחץ על התמונה כדי להגדיל אותה
 




מרכז אור שלום - לשימור והנחלת מורשת יהודי לוב © כל הזכויות שמורות 2002 - 2005 האתר נבנה ע"י Guru4rent בניית אתרים